סיפור על הקיצוניים של מנצ'סטר יונייטד. מדוע השפעתם לא מניבה תוצאות והאם הבעיה במערך או
בשחקנים?
במנצ'סטר יונייטד היום ישנם כ 5 שחקנים שיכולים להיות קיצוניים כחלק מה- 4-3- 3.
חואן מאטה, למעשה הוא השחקן היחיד שתפקיד הקיצוני הוא לא המועדף עליו. מאטה הוא
פליימייקר קלאסי, 10 אמיתי שמחבר בין הקישור לחלוצים עם תנועה חכמה, טכניקה ומסירה לגול.
זהו סוג של עוול לשים אותו בצד ימין של המערך, משום שאין לו מהירות גבוהה מצד אחד לכן קשה
לו לרדוף אחרי המגינים ומצד שני הוא אינו משפיע על המשחק כפי שיכול היה לו היה באמצע.
ג'סי לינגרד אומנם חווה את עונת הפריצה שלו עם 13 שערים העונה אך נראה כי גם הוא לא סגור
מה הוא המקום האולטימטיבי עבורו על מנת שיוציא ממנו את המיטב. ג'סי מהיר וזריז מאוד, בעל
יכולת כדרור גבוה, וסיומת טובה לשחקן מקו שני. אך נראה תמיד שמשהו במסירה עדין לא מספיק
טוב, ראיית המשחק וכושר קבלת ההחלטות עדיין לוקה בחסר. בנוסף נראה כי גם כמו אצל חואן
מאטה, ג'סי מתבלט יותר כאשר הוא באמצע ומנצל את המהירות שלו לדאבל פסים זריזים.
אנטוני מרסיאל הוא שחקן כנף קלאסי, יכול להיות אפילו שהוא היחיד במועדון כרגע מזן זה. שחקן
עם רגל שמאל אדירה, מהירות יוצאת דופן, טכניקה מצוינת בהובלת כדורגל בריצה וטכניקת בעיטה
מצוינת. הבעיה אצלו מרסיאל היא חוסר הבטחון כנראה בגלל אישיות/ רומנטיות בעונה שעברה
וחוסר משמעתית טאקטית. העונה מרסיאל כבר מציג סטטיסטיקות שמזכירות את השחקן ממונאקו
ומעונתו הראשונה ביונייטד.12 שערים ו-7 בישולים בכל המסגרות זה נתונים יפים. יחד עם זאת
נראה כי אין עדיין מספיק ביטחון במשחק שלו והוא נעלם גם לדקות רבות.
מרכוס רשפורד יקיר האוהדים, הילד שפרץ לפני שנתיים מהנוער בעל הנתונים הפיזיים המרשימים
מראה שיש על מי לסמוך בעתיד. רשפורד בעל טכניקה טובה בועט בשתי הרגליים בצורה שווה והוא
מהיר, מאוד מהיר. העונה שלו טובה, 14 שערים ו- 6 בישולים בכל המסגרות אך ישנה הרגשה של
חוסר יציבות וחוסר ביטחון שאופפים את המשחק שלו. הבעיה שלו מתחלקת לשניים, ראשית הוא
מעדיף לשחק חלוץ ורואים את זה בסגירות האלכסוניות בהגנה, ברצון לבעוט ממצבים בלתי
אפשריים וחוסר היכולת לעשות דברים בסיסיים. שנית, חוסר יכולת בקבלות החלטות פוגמת במשחק
הקבוצה וברמה האישית ברשפורד הדבר גורם לו לחוסר בטחון.
נראה כי הבעיה הגדולה של יונייטד כי אין שחקן לצד ימין בכלל כמו בצד שמאל, ובצד שמאל מתחרים
שני שחקנים (רדפורד/ מרסיאל) על אותה משבצת, מה שמוריד להם את הביטחון בתחרות. בנוסף
לכך המגנים בשני הצדדים לא באמת מגנים טבעיים או בתקופה טובה וזה משפיע על האיזון והיכולת
לתקוף מהקיצוניים.
מוריניו צריך לחשוב האם כדאי לו לשנות מערך ל – 4-4- 2 יהלום בו גם פוגבה יוכל להראות את
היכולות שלו, רשפורד יהיה חלוץ שני עם לוקאקו ומתחת לחלוץ יהיו מאטה/ לינגארד שיבואו מקו
שני. אופציה נוספת להביא שחקן קו אמיתי לצד ימין ולאן את שני הצדדים. בכל מקרה הפוטנציאל
שם רק צריך לממש אותו. יהיה מאוד שמח בעונה הבאה במנצ'סטר לאחר האליפות הקרבה של סיטי
והמתח והיריבות בעיר תעלה מדרגה.